יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

כובעים חדשים ישנים old new hats

 

1 2 3 4 DSCF0061 DSCF0068 14 13 5 6 8 15 DSCF0102

9.5

 

זהו קמצוץ אוסף הכובעים החדש ישן שלנו, בקרוב גם באטסי! ובנתיים, אם משהו מצא חן בעיניכן תוכלו לרכוש כובע מהאוסף בחנות “לוני וינטאג’” – בית אשל 22 יפו - שוק הפשפשים.

מחירים- מגוון רחב של כובעים ב185 שקלים.

 

This collection of vintage hats and more will be available via Etsy in the next week

 

יום חמישי, 12 בנובמבר 2009

Rainbow

 

קשת  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קשת3

קשת4 קשת1

keikolynn

קשת6

flickr

קשת5

קשת7   

other photos from here 

טוב, חורף אין. ובכמה ימים שירדו טיפות מים על ראשי לא יצא לי לראות קשת בענן

בכלל נראה לי שכבר כמה שנים אני מייחלת לרגע הקסום הזה בו שבריר קשת יצוץ.

מי החליט שצבעי החורף בארון שלי צריכים להיות בין האפור לשחור? צבעוני זה הכי חורף

שיש. כי חורף בשבילי זה קשת בענן, וכבר הזכרתי פה שאני לי מוכנה להיפרד מסקלת

הצבעים הקיצית, אז הנה הצידוק לכך. מה אתם חושבים בעניין?

Well there are not any signs for winter yet and at the days when my head got some water on it I didn’t noticed there was a rainbow somewhere. In fact I waited for the magical day a couple of years

!that crazy

Who decide that my wardrobe should be all in black and gray all  winter long

^ ^!winter is colorful cause winter is a rainbow

?what do you think

Loni

יום שני, 9 בנובמבר 2009

There are apples in my mind

http://trouvais.com/2009/09/15/apples/


What I Wore



What I Wore



Swoon & Sigh



http://eleanorhardwick.com

בעוד אני קוראת בבלוגים רבים, מכאן ומשם על חוויות מהתפוח הגדול והקר לא יכולתי שלא להתלהב מחוויה אחרת ולא פחות מדהימה... קטיף התפוחים!
מישהו יודע על מקומות שמאפשרים קטיף פטל/תפוחים וכד'... (גם בתשלום כמובן...)?
3> לוני

יום שישי, 6 בנובמבר 2009

A BAMBI BOY BORN THAT DAY













Pippin, nicknamed Ip was Audrey Hepburn fawn
I wish I had a bambi to love
but I think I need to be satisfied with the fact I have the most perfect 3 dogs ever
and from we heart it
,love
Loni

יום שלישי, 3 בנובמבר 2009

500 ימים עם סאמר, ביקורת




500days of summer
למה בלוגריות אמריקאיות רבות לא אוהבות את 500 ימים עם סאמר? הטענה שלהן היא שהן לא אהבו לראות תרחיש מציאותי כל כך, שברון לב. הסרט המופלא הזה, מספר את סיפור הפרידה כאוב עד כמה שהוא בצורה הומאנית כל כך, שאי אפשר שלא להתאהב בסרט הזה. זהו סרטו הראשון של במאי הקליפים מארק ווב ונראה כאילו כל טריק שרק יכול היה להתקיים בסרט מונכח בו. האם זה רע? הסרט שובר וצוחק ונעזר ומקבל כל טריק קולנועי שחוק כמו הפרדת מסכים, וגורם לצופה לחוות אותו מחדש, האם יצא לכם לאחרונה להזדהות עם הדמות שבורת הלב ובמקביל לחוש סימפטיה עזה למלכת הקרח הבלתי מתחשבת, הבלתי מובנת, זו שלא מוכנה להתחייב על כלום ורגע לאחר מכן היא אשת איש.

500 ימים עם סאמר מוגדר כקומדיה רומנטית, אבל הוא סרט עצוב, והוא גם סרט שמח, הוא טרגדיה קומית, אבל הוא בעצם לא טראגי. אני חושבת שצריך להגדיר את הז'אנר מחדש במיוחד עבורו! וזה מטריד לחשוב על איך סרט שמדבר על אהבה פוסט מודרנית (שאולי תמיד הייתה כזו בחיים האמיתיים) משוגעת, אמיתית וכנה בעיקר, יכול לגרום לך להזדהות עם שתי דמויות מנוגדות בו זמנית, אולי זה כי בכל אחד מאיתנו יש אדם שבור לב וגם אחד שגרם למישהו אחר קצת סבל ורוד. ובדיוק כפי שתום(ג'וזף גורדון-לוויט) גיבור הסרט מיטיב לקרוא בספר "הארכיטקטורה של האושר" הדברים סבוכים מאשר בכל סיפור אחר ששמעתי מאודי, ומדוע?

סאמר היא בחורה שמבטיחה שהיא לא מסוגלת להתחייב לקשר, ולא יכולה לחשוב על היותה חברה של מישהו, היא בחורה שלא מאמינה באהבה(הייתכן?), ולא מוכנה לאודות שהיא התאהבה, אבל היא גם סותרת את עצמה, דבר שגורם לתום הרומנטיקן והמאוהב להיכנס למוד דכאוני ולבקש עצות בנושא מאחותו הקטנה והמגניבה.

החוסר כנות מצד סאמר כביכול בעצם אי היכולת שלה לאודות ברגשותיה ולהתחייב, הוא הדבר הכנה ביותר שטרם נראה על המסכים הגדולים, ובין הדברים המעצבנים והנוגעים ביותר בהזדהות עם דמות. זואי דשנל מדהימה. לעיתים מורגשת אי אמינות כל כך פצפונת מצד זואי אבל אופס! זו סאמר שאיננה אמינה, וזה אתה שמנסה כמו יחד עם תום שבור הלב לפענח מדוע לעזאזל היא זרקה אותו, ואתה מבחין בכל פרט ופרט ואתה מבין שמשהו במחוות הקטנות של היפיפייה לא תמיד אוהד את היפיוף ואז היא מחניקה צחקוק ומדביקה לו נשיקה. ואתה מתבלבל ומבטל את אותם הרגעים הלא ברורים ואת השתיקות המביכות של השניים. ואז קורה שתום נדרש להביט לאחור ולמצוא בפינצטה את אותם הרגעים בהם סאמר הייתה מרוחקת. והעסק הולך ומסתבך.

והסוף הוא סוף שלעולם נפש מאוהבת לא תוכל להבין וגם אנחנו הצופים שליבנו נכבש במתיקות של ההוא ובקסם של ההיא לא נבין, אבל לא תהיה ברירה אלא לקבל את המצב. הסרט הוא התאהבות, אתה מתאהב בו מהדקה הראשונה, אתה נכבש בקסם שעוטף אותו, המוזיקה, הבגדים. המכלול הרמוני והזמן חולף, ואז אתה מבין, אתה מבין שהתאהבת ואין מנוס, הסרט הוליך אותך שולל, אם ציפית לנתח יחד עם תום את הפרידה ולצאת עם תובנה כלשהי הרי שנכשלת, הכנות אכלה אותך כי היא לעולם לא תהיה מובנית כשאתה בתוך בוץ האהבה.

כמובן שאנחנו פה כדי לדבר על הבגדים של מלכת הקרח, הלוא היא סאמר (אוקסימורון, אופס) ובת"ז זואי דשנל המדהימה.
ראויה לציון גם הדירה של סאמר, טפט מושלם! שאני שנים מחפשת וכנראה לעולם לא אמצא... (לחשוב חיובית)

אפקט השמלה הכחולה!
כחול הוכיח את עצמו בעונה האחרונה בשובם של המלחים מהים ובגדי "הסיילור" הנצחיים, כולם יודעים את חשיבותה של הליטל בלאק דרס ה-LBD ומה בדבר הגרסה הכחולה (והקיצית יותר)?
אני אוהבת את הצבע הזה, הוא רגוע, מרגיע, נעים, מתאים כמעט בכל קומבינציה והדור ולכן אני בחיפושיי אחר אותה שמלה תכולה לקראת הקיץ שנראה כרגע קצת רחוק, ובנתיים אלו הן השמלות הכחולות שראויות לאהבתי: תמונה עליונה, קישורים למטה
From left: Zooey Deschanel in a Lover dress . . . . . . . Leith Clark in Lover . . . . . Dress from the Danish brand
S'nob . . . . . Zooey in 500 Days of Summer . . . . . Alexa Chung in Lover.

(להתייחסות למלבושיו של תום תוכלו לקרוא בגרסונייר השבועי)
המשך חורף נעים!